האם יש כספת שאי אפשר לפרוץ?
באופן עקרוני, קשה לומר שיש כספת שאי אפשר לפרוץ אותה לחלוטין בהינתן מספיק זמן, כלים וידע מתאימים. אבטחה של כספות, כמו בכל תחום פיזי, עוסקת ברמת ההתנגדות ובמשך הזמן שלוקח לגבור עליה, ולא באי-חדירות מוחלטת לנצח. כספות ברמת אבטחה גבוהה במיוחד מתוכננות ונבנות כך שיהיו עמידות ביותר בפני מגוון רחב של שיטות פריצה, כולל:
- קידוח: שימוש במקדחים מיוחדים לנטרול מנגנון הנעילה.
- חיתוך: שימוש בלהבי ניסור, מבערי פלזמה או ציוד חיתוך אחר.
- מכות ואלימות פיזית: ניסיונות לפתוח את הכספת בכוח.
- פיצוץ: שימוש בחומרי נפץ.
- מניפולציה: ניסיון לפתוח את המנעול ללא מפתח או קוד באמצעות הבנה של מנגנון הנעילה (נפוץ יותר במנעולים מכאניים ישנים).
ככל שהכספת ברמת אבטחה גבוהה כך היא תהיה עמידה יותר ותדרוש זמן רב יותר, כלים מיוחדים יותר וידע נרחב יותר כדי לפרוץ אותה. המטרה של כספת מאובטחת היא לדחות את הפורץ למשך זמן משמעותי ביותר. פרק זמן זה אמור להיות ארוך מספיק כדי:
- להרתיע את הפורץ מלכתחילה.
- להגדיל את הסיכוי שהפורץ ייתפס בזמן הניסיון.
- לגרום לפורץ לוותר עקב הקושי והזמן הנדרש.
פריצות כספות מפורסמות בעולם ובישראל
ההיסטוריה רצופה בסיפורים על פריצות מפורסמות שכוּונו נגד בנקים, מוזיאונים, כספות ומקומות אחרים שהכילו אוצרות יקרים או מידע מסווג. פריצות אלו לרוב בלטו בשל התחכום, התעוזה או שווי השלל. הנה כמה דוגמאות בולטות:
- השוד ברחוב בייקר (לונדון, 1971):
- היעד: סניף בנק לוידס ברחוב בייקר בלונדון.
- השיטה: כנופיית שודדים חפרו מנהרה באורך של כ-12 מטר מחנות שכורה סמוכה ישירות אל מתחת לחדר הכספות של הבנק. הם פרצו את רצפת החדר ורוקנו תכולה של כספות אישיות רבות, תוך שהם משתמשים במכשירי קשר כדי לשמור על קשר ולעקוב אחר שידורי המשטרה.
- השלל: כסף מזומן ותכולה יקרת ערך מכספות אישיות, בשווי מוערך של למעלה מ-3 מיליון ליש"ט (שווה ערך עכשווי לעשרות מיליוני ליש"ט).
- מעניין: הסיפור עובד לסרט הקולנוע "בנק ג'וב" (The Bank Job) שיצא בשנת 2008.
- שוד היהלומים באנטוורפן (בלגיה, 2003):
- היעד: כספת מרכז היהלומים באנטוורפן, שנחשבה לאחת המאובטחות בעולם עם עשר שכבות הגנה שונות (כולל דלת פלדה, מנעולים, חיישני תנועה, חיישנים סייסמיים, מכ"ם, שדה מגנטי ועוד).
- השיטה: קבוצת פורצים בראשות ליאונרדו נוטרברטולו הצליחה לעקוף כמעט את כל מערכות האבטחה המורכבות באמצעות תכנון קפדני שנמשך שנים, שימוש בציוד מתוחכם, ולפי החשד, גם ידע פנימי. הם נכנסו לכספת ורוקנו כספות אישיות רבות.
- השלל: יהלומים, זהב ותכשיטים בשווי מוערך של למעלה מ-100 מיליון דולר – אחד משודי היהלומים הגדולים בהיסטוריה.
- הגורל: נוטרברטולו ושותפיו נתפסו, אך רוב היהלומים שנגנבו מעולם לא נמצאו.
- שוד מוזיאון איזבלה סטוארט גרדנר (בוסטון, ארה"ב, 1990):
- היעד: מוזיאון איזבלה סטוארט גרדנר בבוסטון, המכיל אוסף אמנות יקר ערך.
- השיטה: שני גברים שהתחפשו לשוטרים הצליחו לשכנע את מאבטחי המוזיאון להכניס אותם בשעת לילה מאוחרת. לאחר שנכנסו, הם השתלטו על המאבטחים, כפתו אותם וביצעו את הגניבה. הם לא פרצו כספת פיזית, אלא הסרו יצירות אמנות מהקירות.
- השלל: 13 יצירות אמנות בשווי מוערך של למעלה מ-500 מיליון דולר (ההערכה כיום), כולל יצירות של רמברנדט, ורמיר, דגה ומאנה.
- הגורל: השוד נותר בלתי מפוענח עד היום, ויצירות האמנות לא נמצאו. זו נחשבת לגניבת הרכוש הגדולה ביותר שנותרה בלתי פתורה.
- פריצת הכספות ב"האטון גארדן" (לונדון, 2015):
- היעד: חברת כספות אישיות ברובע התכשיטים של לונדון, האוטון גארדן.
- השיטה: כנופיית גנבים מבוגרים יחסית (חלקם בשנות ה-70 לחייהם) נכנסה לבניין דרך פיר מעלית וקדחה חור בקיר בטון עבה שהוביל לחדר הכספת. הם השתמשו במקדח יהלום תעשייתי.
- השלל: תכולה יקרת ערך (בעיקר תכשיטים ומתכות יקרות) מ-73 כספות אישיות, בשווי מוערך של כ-14 מיליון ליש"ט.
- הגורל: רוב חברי הכנופיה נתפסו ונשפטו למאסר, אך חלק מהשלל לא אותר.
- "שוד המאה" – בנק דיסקונט, תל אביב (2002)
היעד: חדר הכספות בסניף בנק דיסקונט המרכזי ברחוב יהודה הלוי 31 בתל אביב.
השיטה: השוד, שזכה לכינוי "שוד המאה" בשל היקפו והמורכבות של ביצועו, היה אירוע יוצא דופן. הפורצים הצליחו, ככל הנראה במשך תקופה ממושכת ותוך תכנון מדוקדק, לעקוף מספר רבדים של מערכות אבטחה פיזיות ואלקטרוניות ולהיכנס לחדר הכספות המאובטח של הבנק. השיטה המדויקת נותרה בגדר תעלומה חלקית, אך ההערכות דיברו על חפירה מתחת לבנק או גישה דרך מבנה סמוך ונטרול מתוחכם של אזעקות ומנגנוני נעילה.
השלל: הפורצים רוקנו את תכולתן של מאות תאי כספות אישיות שהכילו כסף מזומן, תכשיטים, יהלומים, מסמכים ופריטים יקרי ערך אחרים. שווי השלל המדויק אינו ידוע בוודאות, אך הוא הוערך בסכומים עצומים, שהגיעו ככל הנראה לעשרות או אף מאות מיליוני שקלים.
הגורל: הפריצה התגלתה רק מספר ימים לאחר שבוצעה, והיא נותרה בלתי מפוענחת עד היום. זהות הפורצים ומקום הימצאו של השלל אינם ידועים, והמקרה הפך לאחד מהמסתוריים והמפורסמים בתולדות הפשיעה בישראל. - פריצת הכספות בסניף בנק דיסקונט ברחוב קינג ג'ורג', ירושלים (2017)
היעד: חדר הכספות בסניף בנק דיסקונט ברחוב קינג ג'ורג' במרכז ירושלים.
השיטה: לפי פרטי החקירה והאישומים שהוגשו בהמשך, הפורצים הצליחו לחדור לסניף הבנק בשעות הלילה, ככל הנראה דרך מבנה סמוך או דרך פיר כלשהו. לאחר מכן, הם פרצו לחדר הכספות המאובטח והשתמשו בציוד מתאים כדי לפרוץ עשרות רבות (למעלה מ-100) של תאי כספות אישיות של לקוחות הבנק. הפריצה הייתה מורכבת ודרשה זמן.
השלל: הפורצים גנבו מתאי הכספות תכולה יקרת ערך שהופקדה בהן על ידי הלקוחות, כולל כסף מזומן (בשקלים ובמטבע זר), תכשיטים, יהלומים, זהב ופריטים יקרי ערך נוספים. שווי השלל המדויק אינו ידוע בוודאות בשל ריבוי הבעלים והפריטים, אך הוא הוערך במיליוני שקלים רבים.
הגורל: בשונה מ"שוד המאה" בתל אביב (2002) שנותר בלתי מפוענח, במקרה של ירושלים, משטרת ישראל הצליחה לאחר חקירה ממושכת ומאומצת, שכללה איסוף ראיות רבות (כמו ניתוח תקשורת, צילומי אבטחה ועוד), לעלות על עקבות החשודים. מספר מעורבים נעצרו, ובהמשך הוגשו נגדם כתבי אישום. חלקם הורשעו ונידונו לעונשי מאסר על חלקם בפריצה. אירוע זה בירושלים דומה לשוד המאה בתל אביב בכך ששניהם כוונו נגד תאי כספות אישיות בסניפי בנק דיסקונט, ובהיקף הגבוה של השלל. אולם, ההבדל המשמעותי הוא שבמקרה הירושלמי, הפורצים נלכדו והובאו לדין.
פריצות אלו, ועוד רבות אחרות, מלמדות על כך שגם מערכות האבטחה המתקדמות ביותר ניתנות לפריצה, אך הדבר דורש לרוב רמה גבוהה של תכנון, ארגון, ידע טכני, סבלנות, ולעיתים גם מידה של עזרה מבפנים או פשוט מזל. הן גם משמשות לעיתים קרובות ללמוד ולשפר את אמצעי האבטחה העתידיים.